למה צריך להריח טוב מאחורי האוזניים

יוני 22, 2011

שנים לא הבנתי בישום.

"למה אתה צריך להריח טוב מאחורי האוזניים ובידיים?", שאלתי את עצמי בן ה-16 ברגע של צלילות נדירה לפני יציאה נדירה אף יותר לאירוע חברתי שלא דורש הזנת שם משתמש בתחילתו, "מי ייגע בך?" זעפתי והתזתי אדם אין מושן בריח שאני עוד מנסה להוציא מהאף 8 שנים מאוחר יותר.

זה היה רק אחרי שקיבלתי מאחי הגדול ארגז בשמים חצי משומשים, שהתחלתי לגלות יחס ישיר בין איך שהאוזניים שלי מריחות לידידותיות של הסביבה אליי, וזה גרם לעצמי המיזנטרופ הצעיר קצת להירתע מכוחו של ריח. הניסוי הוכרז ככושל ומקדים את זמנו והבשמים פינו את מקומם לדאורדורנט לא מסובך שבמקרה הגרוע ניטרל דברים שלא רציתי ובמקרה הטוב ליטף בריח לא מזיק.

מאז זרמו הרבה מים בנהר, את הדחף לא למות לבד החליפה ההתלבטות אצל מי עושים את החגים, והתמקמתי בנוחות עם הדלישס לגברים של דונה קארן לאירועים מיוחדים, ואפילו סתם פה ושם כי רציתי להרגיש ריחני. התפוח האדמדם הוכיח את עצמו כמתנדף וחסר עמוד שדרה, ובין המקלחת למשרד התנדף כמעט לגמרי למרות הריח המקורי הנעים.

המהפך הגדול התרחש כאשר אחת שמבינה, נקרא לה ט', קיבלה דוגמיות של מיני מריחים והניחה לי ביד בקבוק קטן וצהבהב-ענברי. היא אמרה לי לבלוע את האגו האדמדם שלי ולהתקדם לבושם אמיתי. לה פורס, רמז הבקבוק בכיתוב לא מתנשא- כזה שהייתי יכול להדפיס אפילו בעצמי, אבל מלא חן של פשטות כובשת. וזה גם הזכיר לי את מלחמת הכוכבים. בתור האיש האחרון שיתעלם מרפרנסים למלחמת הכוכבים, עצמתי עיניים (תמיד חרד שאתיז לעיניים בטעות אז אני עוצם אותן. fool me once…) והתזתי את הכוח הזה על היד.

את הדימויים שמילאו לי את הראש לא הצלחתי למקד עד ששרבטתי אותם על פיסת נייר (רצ"ב), ואחרי קצת ניסוח מחדש הנה מה שיצא- הוא מריח כמו אגוז קוקוס חצוי עם קשית צבעונית בתוכו שנפל לפני רגע מהעץ עם כל האדמה עליו, מעורבב עם העוגה הזאת שלא הצלחתי לשחזר מעולם שסבתא שלי הייתה עושה, וקצת, כן, קצת מהדלישס המתקתק שבאותו יום, כמו השלים את תפקידו הקוסמי, נשבר והתרסק לארבעת אלפים חתיכות.

אני רוצה להאמין שמחלקת השיווק המציאה את השם לבושם לאחר שמישהו צפה ב"תקווה חדשה" (הסרט הראשון בסדרת מ"ה, 1977). שם מתואר הכוח בתור שדה האנרגיה שנוצר סביב כל גוף חי, מקיף אותו וזורם דרכו, וקושר יחד את הגלקסיה. שאפתנות לא רעה בשביל בושם, אם כי לא הייתי נסחף עד לשם.

אז- האם באמת נחוץ לגבר להריח טוב מאחורי האוזניים?

לא תמיד. אבל כשהאירוע קורא לכך, בהחלט נחוצלגבר להריח כמו אובי וואן. אחרי שבוע עם הדוגמית הקטנה רכשתי את הגרסא הגדולה (בערך 450 ש"ח לפני מבצעים) ומאז הסביבה מפרגנת ומקפידה לרחרח מקרוב כשאפשר.

שרבוט- נחוצלגבר

אז מה נחוץ לגבר?

יוני 13, 2011

גבר הוא כבר מזמן לא צייד. הוא מלקט, הוא מחטט, הוא מפלרטט.

הוא כבר מזמן לא גבר. הוא קונספט חדש של ישות. הוא חרג מהקונספט של מטרוסקסואל

והוא נוסע 140 על כביש החוף על עבר הגדרה חדשה שעוד לא הגיעה.

פעם הוא לבש כדי לכבוש, היום הוא כובש כדי ללבוש, הוא מתבשם ומבושם ומתמנגל וממנגל ולפעמים הוא סתם יושב בתחתונים על הספה.

ומה נחוץ לו, גבר?

בואו נבדוק יחד.

במשחק האסוציאציות עולים דיסוננסים כאילו אין מחר; נחוץ לו חוש טוב לנראות, כמובן. אבל גם נחוצה לו במידת מה היכולת לזרוק זין על העולם. נחוצים לו חברים ונחוצה לו אהבה- לא רק לחצי השני, אלא אהבה מלאת תשוקה לעשייה; לפעילות שמוציאה אותו מהאינרציה היומיומית, אבל גם השקט נחוץ לו לאין שיעור. כי הרי בלי ההרהורים השקטים לא באות התובנות, ובלי התובנות לא נגיע רחוק.

ומה בעצם כל העניין הזה, של נחיצות. מי יודע מה באמת נחוץ ומי אני שאגיד מה נחוץ לך אישית?

אני לא. אני לא שואף לדעת מה אתה צריך ומה הכי מתאים לך, אלא ליצור קצת סדר בעולם האישי שלי. זה שבו הגיק נהיה פתאום שיק וכל מייל טומן בחובו הצעה חד פעמית לצרכנות מתקדמת ומי יודע מה טוב ומה רע ומי עובד עליך ואם זה שווה את הכסף ולמה לא לקנות 5 חולצות שחורות ושני ג'ינסים ותמיד להיות "לבוש טוב" ולמה לי להאמין למוכר בזארה שלבוש איום ונורא שיגיד לי מה יושב עליי טוב וכוסאומו עם להיות גבר, טוב? העולם הזה מסובך. וזה הנסיון שלי לזקק אותו להמלצה אחת קטנה, בערך פעם בשבוע, למשהו שמצאתי כנחוץ באמת או כמיותר להחריד.

אני אחסוך מכם מראש את הפוסטים השליליים הבאים- כל הרשום מטה לא נחוצלגבר.

חולצת רשת

כובע שוליים משנות ה-40

גופיית סבא בצבע שהוא לא לבן

מעיל ניילון